מדיניות פרטיות לאתר ולאפליקציה
שמשקפת את הפעילות בפועל.

סעיף 11 אינו קובע כותרת של מסמך, אלא חובת הודעה כשפונים לאדם לקבלת מידע אישי לשם עיבודו במאגר. ההודעה צריכה לכלול אם המסירה חובה או רצונית ומה תוצאת הסירוב, את מטרת האיסוף, זהות בעל השליטה ודרכי הקשר, למי יימסר המידע ולשם מה, ואת זכויות העיון והתיקון. מדיניות פרטיות יכולה לרכז מידע, אך יש לוודא שההודעה הרלוונטית מגיעה לאדם גם בנקודת האיסוף.

מתארים את סוגי המידע ונקודות האיסוף, מטרות השימוש, זהות בעל השליטה ופרטי הקשר, נמעני המידע ומטרות המסירה, זכויות העיון והתיקון, וכן אם מסירת המידע חובה או רצונית ומה יקרה בסירוב. משלימים לפי הפעילות מידע על ספקים, שמירה, כלים ועיבוד מחוץ לישראל. הנוסח צריך להתאים למוצר ולדרישות הדין החלות עליו.

לא. מדיניות צריכה לשקף את נקודות האיסוף, השימושים והנמענים בפועל. נוסח כללי אינו מחליף את פרטי ההודעה שבסעיף 11. באוגוסט 2026 פרסמה הרשות מקרה אכיפה נגד חברת קרטינג בשל טופס מקוון שלא הציג הודעה מלאה. זהו מקרה מסוים, לא הוכחה שכל פער מוביל לאותו סכום או לאותה תוצאה.

המדיניות היא שכבת השקיפות הכללית באתר. לצדה, ברגע האיסוף עצמו - טופס יצירת קשר, הרשמה, רכישה - המשתמש צריך לקבל את פרטי היידוע הרלוונטיים לאותה נקודה. בדיקה נכונה מכסה את שתי השכבות: גם המסמך וגם מה שהמשתמש רואה בפועל כשהוא ממלא פרטים.

בכל שינוי מהותי בתהליך: פיצ'ר חדש שאוסף מידע, ספק חדש, כלי AI, שימוש שיווקי חדש, או שינוי בזרימת המידע. מדיניות פרטיות היא מסמך חי, ועדכון תקופתי מול המציאות חוסך פערים שמתגלים בדיוק ברגע הלא נכון.

הזמן תלוי במורכבות הפעילות: אתר תדמית עם טופס אחד שונה ממערכת SaaS עם ספקים ותהליכי תשלום. העבודה מתחילה במיפוי קצר של נקודות האיסוף והספקים, ולאחריו אפשר לתת לוח זמנים מדויק. אפשר גם לבדוק מדיניות קיימת ולעדכן רק את מה שנדרש.